עדי היקר
אחרי המכתב שהשארת,
הפכת אותנו למשפחה מלוכדת.
אני יודעת שלא היינו בקשר חזק קודם,
המרחק והזמן גרם לכך שנפגשנו בשבתות בחגים,
אבל לא אשכח שתמיד הבאת איתך שמחה וטוב.
עדי אנחנו מתגעגעים
ואת הזיכרונות אף אחד לא יכול לקחת מהלב שלנו.
קשה אבל מתחילים להתרגל שעברת לעולם
שהוא פנימי ועוד אנחנו בעולם משולב,
דודה לוקחת ממך הרבה כלים לדרך.
מבטיחה שאעבוד על הגירסה הכי טוב שלי בעולם,
אולי בזכותך ואולי גם בשבילך.
והסיפור שלנו, הסיפור שלנו לא נגמר,
הוא רק מצא דרך להתחיל מחדש.
שולחת לך מסר מליבי,
מסר ממקום פנימי אל מקום שיש בו רק אמת.
אוהבת ומתגעגעת
דודה אפרת.
