ורד, אפרת וסיון – דּוֹדוֹת של ריף הרוש הי"ד

זכינו להיות דודות של ריף.
הוא חי את חייו בשמחה, עם אהבה גדולה לכל אדם,
היה הראשון לעזור ולהושיט יד.
הוא ראה, לא רק הסתכל…
הגעגוע אליו גדל מיום ליום
והזמן שעובר מעצים את הכאב והשבר בלב.
בתחילת השנה שבה נהרג, שאלה אותו חברה:
"מה אתה מאחל לעצמך?"
והוא ענה: "לעשות חיים כל הזמן, לא לנוח!"
המשפט הזה הפך עבורנו לפנס מאיר בדרך.
כך הוא חי.
כך אנחנו בוחרת לזכור אותו.