לעיתים אני מעבירה שיעורי פרשת שבוע לנשים.
פעם כשנתקעתי פניתי לאיתי והוא בסבלנות עזר לי
למצוא מקורות ולכתוב את השיעור.
מאז שנהרג אני מקדישה את השיעורים לזכרו
וגם כותבת את הכאב בשירה בהקשר לפרשות השבוע:
“כִּי תֵּצֵא
לַמִּלְחָמָה,
לְהוֹשִׁיט יָד לְעֶזְרָה.
וְשׁוּב הַפָּרָשָׁה מְסַפֶּרֶת אֶת חַיֵּינוּ,
וְאָנוּ הוֹלְכִים יַחְדָּיו לְאוֹרָהּ.
לוּ יָכֹלְתִּי עוֹד פַּעַם אַחַת
לָשֶׁבֶת לִלְמֹד אִתְּךָ מְעַט,
אָז הָיִינוּ יַחַד מַרְאִים
אֵיךְ הַתּוֹרָה עֲבוּרֵנוּ הִיא תּוֹרַת חַיִּים“
איתי אהוב, תודה על ההזדמנות ללמוד יחד,
אני בטוחה שאתה בא ללמוד איתי כל שבת…
אוהבת ומתגעגעת.
